בשנה וחצי האחרונות הצטרפנו משפחת הלוחשת למשפחה מאוד מיוחדת, משפחת מאחורי הקלעים של ההפקות הגדולות בארץ.
הענקו והזנו באוכל בייתי חם ומזין את מיטב האמנים, הכרנו מקרוב את האנשים שגורמים לקסם להתממש על הבמה, הם המעניקים לכם הקהל חוויה מוזיקלית של רגעים מלאים באושר, לשכוח את העולם בחוץ ולהתחבר לליבו של האמן והלהקה שעוטפת אותו.
מתוך כל ההפקות יש אחת שנגעה לנו עמוק בלב, מהמפיקה שכולה לב ונשמה, לאנשי הסאונד, התאורה והנגנים המדהימים. בכל פעם שהבאנו להם אוכל ידענו שתהיה התרגשות.
אני תוהה אולי הכל מתחיל באמן שכולו לב, שעוטף את עצמו באנשי לב שבסוף הופכים למשפחה
.
את עברי לידר פגשתי לראשונה בגיל 20, התאהבתי כמו רבות מבנות ישראל בקול שלו ובחזות המרשימה.
ההתאהבות קרתה שוב במציאות בחדר אמנים קטן באריאל רגע לפני שעלו לבמה.
הוא היה כל כך נעים, נגיש, מצחיק, רגיש ובעיקר איש משפחה. נחשפתי לאהבתו למנות עם טעמים מיוחדים וגם להתמכרות שלו לדפי אצות מצופים ווסאבי.
הבטחתי לו שבפעם הבאה שניפגש אכין לו מנה מיוחדת רק בשבילו...
אז ניפגשנו שוב בקיסריה בהופעה מרגשת רגע לפני שהכל ממש השתבש בעיקר למשפחת עברי לידר, שאיבדו את איש הצוות הכי מתוק וחריף שיש, אביב ברעם.
אביב נהרג בגבורה בשביעי לאוקטובר בכפר עזה כחלק מכיתת הכוננות של הקיבוץ.
היום אני מקדישה את המנה הזאת גם לאביב המתוק חריף ומאחלות המון מזל טוב לעברי שחוגג היום חמישים שנה שהעולם נהנה מהאור שלך.
אוהבות צוות הלוחשת לסירים. @ivrilider