יום האישה שאני
רגע לפני שהוילון סוגר
על עוד יום שעובר
הגוף מונח על מיטה כמו קלף
נאבק בסיפור על היום שחלף
עובר תחנות במציאות מעצימה
דרך יומה של אישה שבחרה את עצמה
אישה, שהייתה פעם ונשארה ילדה
שנולדה לתוך חיים שהיא לא באמת בחרה,
מחפשת משמעות וסיבה חדשה
לחיות בדרך שהיא מרגישה
הרצון הפנימי הוא לתת מתנה לעולם
לגלות את משמעות הסיפור לכולם
להכיר את עצמה
לקבל הכרה,
לחבר רגע לרגע
לתיק המסע
תיק קטן, שנסגר בחוט
שחולק בלידה ובעל משמעות.
הכל נאסף לרגע אחד מחונן
שאת תיק המסע יש לרוקן
האנשים, החוויות, המילים
המקומות, הרגעים, המחשבות,
כולם מונחים לפנייך כל פעימה כל צעד,
הם מסמנים את השביל שלך, לעבר היעד.
ברגע אחד השבילים המקבילים מתכנסים
כל הנחלים לים הגדול נשפכים
נשפכים אל נקודה אחת בגורל
שיודעת להכיל את שקבע המזל.
ואני אישה אחת שלא יודעת כלום בכלל
לוקחת שוב את התיק והחוט האומלל
שוב צועדת מחסירה פעימה זה לא קל
מחפשת לי שוב נקודה חדשה בחלל .
Kommentare