top of page
halochshetlasirim

שמי איילת זהבי

שמי איילת זהבי, טבחית ויזמית מאחורי המרחב של הלוחשת לסירים בלב קיבוץ עינת בשש שנים האחרונות.

הוכשרתי בקונדיטוריה אצל אסטלה, ועברתי את המסלול המשולב קונדיטוריה ובישול גורמה בבית הספר בישולים.

במקביל עברתי הכשרות אצל מגוון מנטורים ומורים בתחום הבישול האפייה והקונדטוריה וממשיכה להתמקצע כל הזמן.

תמיד ידעתי שארצה מקום משלי כדי להפיץ את הרוח הקולינרית שאני מאמינה בה, חופש יצירתי שמשתנה בכל יום... כמוני.

הקמתי את המקום מתוך חלום, תשוקה ואהבה לאנשים. הרצון שלי לשמח דרך האוכל, לחבר לבבות ובעיקר לחבק מבפנים ומבחוץ.

השליחות שלי היא להפיץ אהבה ומצאתי שדרך האוכל והמרחב שיצרתי אני מצליחה בשליחותי.

את המיזם הקמתי עם חברתי הטובה דיאנה שפגשתי בבית הקפה בקיבוץ כשעבדנו יחד כקונדיטוריות. ידעתי שאנחנו צוות מדהים ומשלימות אחת את השנייה ומצד שני דוברות את אותה השפה - שפת הלב. דיאנה מנהלת את החלק התפעולי במסעדה והיא בשלנית בחסד עליון בשעות הפנאי שלה היא מטיילת בארץ ובעולם מתרגלת וים הוף ומגדלת יחד עם צביקה את שלושת ילדיה.

מהר מאוד הצטרפה אלינו אחותי התאומה הילה לצוות והפכה את הזוג לשלישייה מנצחת, הילה אחראית על כל הצד השירותי, ניהולי והיא הפנים המחייכות שפוגשות את הלקוחות שלנו, חוץ מזה היא אופה מחוננת ולב ענק ובשעות הפנאי שלה היא מעצימה נשים ומפיצה את ספורט הכדורשת בעולם.

חלימי, החלום שלי, הגיעה אחרי שנה הלוחשת הייתה פתוחה, היא הכניסה משב רוח אחר, מעולמות רחוקים, הביאה איתה מסורת, אמונה, חיוך שממיס את הלב, רוח שטות וצחוק ולימדה אותי אהבה שחוצה כל חסם, חומה ורגש. היא הפכה מהר מאוד לאחות ליבי.

ואימאן מה אומר על הילדה והפרח הזה שקיבלתי במתנה. היא הגיעה ניצן סגור, לא מדברת, מתקשה ופוחדת, לאט לאט עם הזמן, היא נפתחה והראתה את יופייה הפנימי, את חוכמת השקט שלה ויכולותיה כטבחית וכחברת צוות מדהימה.

בלוחשת טבעו את חותמן עוד נשים שמזמן הן חלק מהמשפחה אילנה אלה, ניליי ורויטל הידיים המחבקות שלהן נמצאות בכל פינה.

היו גם גברים מדהימים המחוברים לכל הצדדים בתוכם שבלעדיהם לא היינו מצליחות בדרך, רון, רותם, איברהים וסלבה.

אני אוהבת לעבוד עם נשים חזקות דומיננטיות מסורות ונאמנות לדרך שלנו אני ומתרגשת לעבוד עם משפחה וחברות.

יסודות הלוחשת מוקמות על אהבת אדם, נדיבות הלב, יצירתיות, שפע, העצמת נשים וקבלת האחר.

דרך האוכל אנחנו מצליחות לקרב אלינו וככה להרגיש שהשליחות מוגשמת.

מקום חוצה גבולות, מרחבים וזמן ובשבילי זה המקום להיות מוזן באהבה.


59 צפיות

Comments


bottom of page