top of page

לחישה ליום הבא...

רגע לפני שאפס הופך לאחת.

מאית שניה לפני שמדליקים את האור על היום הבא, אני רוצה לבקש משאלה. לא משאלה של יומולדת כשמכבים את הנרות, אלא יותר כמו תפילה לפני שמדליקה את הנרות של שבת. זאת תפילה שעליה כל התורה נכתבה, בקשה שמסמלת עבורי את המהות בכל הזמן שחלף ותקווה לזמן שיבוא עלינו לטובה. בקשה שאפשר לקרוא אותה מההתחלה לסוף ומהסוף להתחלה, אני מבקשת אותה לעצמי ומבקשת אותה לאחרים. אני מרגישה שאיך שלא תסתכלו על זה זאת הבקשה שכולם רוצים, בשבילה כולם כל כך מתאמצים.

אז רגע לפני שהחושך והאפס הופך לאחת המוארת אני עוצמת עיניים ומתפללת בלחישה: "ואהבת לרעך כמוך". זה בעיקר מה שלימדה אותי המורה קורונה בכבודה ובעצמה....

אני מאמינה בלב שלם שמשם הכל יסתדר.

2 צפיות

Comments


bottom of page